מה שלומכם?
לפני מספר שנים, כשעוד הייתי שכירה, היתה לי פגישה עם סוכן ביטוח בריאות במקום העבודה.
כשנכנסתי לחדר פגשתי אדם כבן 60. התיישבתי בכיסא מולו והוא שאל אותי "מה שלומך?"
עניתי "הכל טוב".
בגדול זאת היתה שאלה נימוסית לפני שנעבור יחד על פוליסת הבריאות שלי.
ובכל זאת, עצרתי רגע ושאלתי אותו...
"ומה שלומך אתה?"
והוא ענה בעצב: "האמת שלא משהו. אימי היקרה נפטרה לפני שבוע ואני שבור... "נכון שהיא היתה מבוגרת, אבל היא אמא שלי ואני מתגעגע אליה, והאמת שמאוד קשה לי". הוא בכה.
ישבנו דקות ארוכות ודיברנו עליה, וכמה קשה להיפרד ממישהו שאתה אוהב.
התשובה שלו לימדה אותי שיעור לחיים.
כולנו עמוסים במיליון ואחד דברים... אבל אם יש משהו שלקחתי על עצמי זה להתחיל שיחה, פגישה או אפילו וואטספ בשאלה הכל כך פשוטה - מה שלומך?
אני רוצה לשתף אתכם, שלמרות שחזרתי לעבודה וליצירה, אני כואבת ועצובה. ולא .. הזמן לא מרפא כרגע. הסיפורים שנחשפים, החטופים שעדיין לא שבו, המשפחות המתאבלות וכואבות על יקיריהם - כל אלו ועוד מטלטלות את הנפש. האמת שקשה לי מאוד.
ומה שלומכם?
צירפתי ציור של פרחים צבעוניים ושמחים במסגרת ורודה - ציור שציירתי דוקא בתקופה זו ומעוררת בי אופטימיות ותקווה.
Comments